עבודות מחקר בנושא מבחן פיזה
מאת נועה שר פורסם ב-20.09.2018
נועה שר, דוקטורנטית בחוג לניהול מידע וידע באוניברסיטת חיפה, הגישה שלוש עבודות מחקר על בסיס נתונים שהופקו מאתר פיזה פתוח. עבודות אלו זיכו אותה בפרס במסגרת התחרות שנערכה.
תקציר העבודה הראשונה: בשנים האחרונות גוברת החשיבות המיוחסת במערכת החינוך ובכלל ללימודי המתמטיקה. לימודי מתמטיקה בשנות התיכון מהווים מצד אחד "שומר סף" בכניסה לעולם אקדמי ולשוק עבודה מתקדם, ומצד שני מקנים את הבסיס לכישורים ולמיומנויות הנדרשים עבור אלו. הישגי תלמידי ישראל במתמטיקה, בהשוואה למקביליהם בעולם, מהווים מדד ליכולתם להשתלב בעתיד באופן מוצלח בתוך העולם הכלכלי והטכנולוגי הגלובאלי. מבחני PISA שמקיים ארגון הOECD- בוחנים את השליטה של תלמידי כיתות ט' ברחבי העולם במיומנויות, בכישורים ובידע בשלושה תחומים: מתמטיקה, מדעים ושפה, ולכן מהווים מדד טוב להשוואה בין לאומית של הישגי התלמידים. המבחנים מתקיימים אחת לשלוש שנים, והנתון המרכזי אליו נחשף הציבור הוא ממוצע הציונים. בחברה מפוצלת כמו החברה הישראלית, שבה מגזרים תרבותיים ואתניים שונים, פערים כלכליים משמעותיים וזרמי חינוך מופרדים עבור קבוצות נבדלות ביחסן לדת, המשמעות של נתון זה מוטלת בספק. לכן, הכרחי לבחון – מה לא מגלה לנו הציון הממוצע?
תקציר העבודה השניה: בשנים האחרונות מתגבשת ההבנה כי בעולם המשתנה של ימינו נדרשים כישורים ומיומנויות הנבדלים איכותית מאלו אותם חתרו מערכות חינוך לטפח בעבר. כיום ישנה הסכמה כי התלמיד במערכת החינוך נדרש ליכולות כגון איתור סינון ואינטגרציה של מידע רלוונטי, עבודה בשיתוף פעולה והשתלבות איכותית בדיון, לצד תכונות כמו יצירתיות, חדשנות וחשיבה ביקורתית. לצורך כך פותחו מערכות מושגיות כגון "מיומנויות המאה ה-21", וכן מסגרות מארגנות כמו "הסטנדרטים למדע של הדור הבא" שגובשו עבור תחום הוראת המדעים. במסגרת הסקר המלווה את מבחן PISA בשת 2015, נשאלו התלמידים על צורות הוראה וחווית הלמידה במסגרת לימודי המדעים שלהם. ניתוח תשובותיהם מאפשר להתחקות אחר מצבה של הוראת המדעים בישראל ביחס לאמות המידה העדכניות להוראת מדעים רלוונטית ומותאמת לצרכי האקדמיה ועולם העבודה של המאה ה-21.
blog comments powered by Disqus